גם בצחוק,מילים משאירות אבק.

לשון הרע היא מושג מוכר, ורובנו חושבים שהוא לא אצלנו: אנחנו לא מפיצים שמועות. אבל במקורות מדברים גם על ״אבק לשון הרע״: הערה עוקצנית, בדיחה על חשבון מישהו, ״נו, אתם יודעים איך הוא״.

בשיעורים אנחנו מציעים להסתכל על זה לא רק כעניין מוסרי, אלא כעניין של תודעה. כל פעם שמדברים על אדם שלא נמצא, מתאמנים בלראות את החסר באחרים. והשריר הזה לא נשאר ממוקד באחרים. הוא עובד גם עלינו.

וגם בעסק: צוות שבו מדברים על מי שלא בחדר הוא צוות שבו אף אחד לא בטוח. לקוח ששומע אתכם מדברים על מתחרה, תוהה מה תגידו עליו.

שיחת מסדרון על עובד. צחוק על לקוח שהלך. תגובה ברשת שנכתבה ״רק בשביל הקטע״.

בעלת עסק קטן שמה לב שבכל ישיבת צוות עולה ״הלקוח המעצבן״ ובדיחות עליו. זה נשמע תמים. חודשים אחר כך, עובד שעוזב מספר לה שהוא תמיד חשש מה נאמר עליו כשהוא יוצא מהחדר.