אומנות הגם וגם
לא או־או.גם וגם.
המצפן לעסק ולחיים: איך לשלב הצלחה בלי תקרה עם שקט נפשי עמוק. זה מתחיל בשאלה אחת: לאיזה צד אתם נוטים?
מצאו את עצמכם על הסקאלהאו שיש לי עסק מצליח, או שיש לי זמן לילדים. או שאני מרוויח הרבה, או שאני אדם רוחני.
תפיסת ה״או־או״ היא מערכת הפעלה שבורה. היא זו שמשאירה אתכם שחוקים, מתוסכלים, או בהישרדות כלכלית. ומה שהכי מעניין: שני הקצוות נראים הפוכים, אבל שניהם אותה תגובה אוטומטית.
הסקאלה שקובעת את המציאות שלכם
קצה אחד, קצה שני,ומה שבאמצע.
קצה החומר
מונע משליטה, אסטרטגיה וסיסטמים. פעולות מדידות.
המיקוד: עשייה חיצונית.
איזון
נקודת הסינרגיה: נוכחות מלאה, שפע ושקט נפשי, באותו הזמן.
המיקוד: גם וגם.
קצה הרוח
מונע משליחות, אמונה, טיפול וריפוי. קבלת המציאות.
המיקוד: עבודה פנימית.
רוב בעלי העסקים תקועים באחד הקצוות. והבעיה היא אותה בעיה: המציאות שבחוץ מנהלת לחלוטין את מה שהם מרגישים בפנים.
לאיזה צד אתם נוטים?
סמנו את מה שמוכר לכם.בכנות, בלי לחשוב יותר מדי.
אלה רגעים אמיתיים, כמו שאנשים מתארים אותם כשהם מגיעים אלינו. אחרי עשר תשובות תראו איפה אתם על הסקאלה, ולאן כדאי לכם להתאזן.
01הפדיון של היום קובע באיזה מצב רוח אתם חוזרים הביתה.
02אתם יודעים לתת ערך עצום, אבל שיחת מכירה מרגישה לכם כמו לדחוף לאנשים.
03כשאתם בלחץ, אתם מרעננים את הדשבורד של הלידים או של הקמפיין שוב ושוב.
04״זה עוד לא מוכן.״ עוד שיפור במוצר, עוד דיוק, ורק אז תצאו לשוק.
05כשהחודש חלש, אתם ממציאים מוצר חדש או מבצע כדי לסגור אותו.
06קניתם עוד קורס ועוד שיטה, ועדיין לא מוכרים מספיק.
07אתם עונים למיילים בארוחת ערב, ומרגישים שאתם עושים את זה בשביל המשפחה.
08בראש אתם רוצים לגבות כמו שמגיע לכם, ובפועל מוכרים בזול.
09״כשאגיע לסכום הזה, אשחרר.״ והנקודה הזאת לא מגיעה.
10אתם עושים הכל לבד: השירות, השיווק, הקופי והמכירות.
11קשה לכם לסמוך על אחרים. בסוף אתם בודקים הכל בעצמכם.
12כשקמפיין לא עובד, יש בפנים גם קצת הקלה: ״ידעתי שזה לא בשבילי.״
13״הצלחה מגיעה מעבודה קשה.״ ומנוחה מרגישה לכם כמו בזבוז.
14״במקצוע שלי אי אפשר באמת להרוויח הרבה.״
15רוחניות נשמעת לכם יפה, אבל רחוקה מדי מהשורה התחתונה.
16ראיתם מישהו מוציא את הרעיון שלכם לפניכם, וזה שבר אתכם.
התשובות נשמרות רק במכשיר הזה.
שתי מלכודות
אותה תגובה, שני פרצופים.
מלכודת החומר: הגריינדר
- הטריגר
- חרדת שליטה. הפדיון היומי קובע את מצב הרוח ואת היחס לבית.
- המנטרה הפנימית
- ״צריך לעבוד קשה יותר מ־90% מהאנשים כדי להצליח. חופש יגיע כשאגיע ליעד.״
- הפעולה הריאקטיבית
- מיקרו־מנג׳מנט, הלחצת הצוות, המצאת בעיות חדשות, ועבודה של 16 שעות ביום.
ההכנסות עולות, אבל החרדה עולה איתן. העסק הפך אתכם לעבד שלו.
מלכודת הרוח: המרחף
- הטריגר
- פחד ממכירות ומקידום עצמי.
- המנטרה הפנימית
- ״כסף משחית. אני מטפל, נותן, אמן. לא איש מכירות.״
- הפעולה הריאקטיבית
- הסתתרות מאחורי שיפור המוצר, קניית עוד ועוד קורסים, ״זה עדיין לא מושלם״, ובריחה משיווק.
האגו שומר עליכם קטנים. חיים בהישרדות, ולא מממשים את פוטנציאל ההשפעה שלכם.
המחיר האוטומטי
כשמשהו לא עובד, כל צד מגיב אחרת. ושניהם משלמים.
כשהקמפיין לא עובד
רוח:הקלה נסתרת: ״היקום מסמן לי שזה לא הזמן״. חזרה לשיפור המוצר.
חומר:פאניקה. מוצרים חדשים מעכשיו לעכשיו, כיבוי והדלקת מודעות.
היחס לתוצאה
רוח:רתיעה מכסף. אשמה על גבייה או על סגירת עסקה.
חומר:מעקב אובססיבי אחרי הדשבורד. הכסף קובע את הרגש של הרגע.
המחיר האישי
רוח:עבודה בהישרדות, פוטנציאל מבוזבז, אין יכולת להוביל צוות.
חומר:ניתוק רגשי מהמשפחה, שחיקה, אפס זמן חופשי.
החוק שהופך את המשוואה
מה שבפניםיוצר את מה שבחוץ.
הפתרון הוא לא לחפש את השקט בתוך הדשבורד. המציאות הפנימית צריכה להשתנות לפני שהמציאות החיצונית תגיב.
מה לא לעשות
לרענן את נתוני הקמפיין באובססיביות, מתוך חרדה כלכלית.
מה כן לעשות
לעצור, לנשום, לעשות עבודה פנימית, ולשחרר אחיזה.
רק כשמצליחים לייצר את ההסכמה הפנימית לשחרר, מגיע הרעיון לקופי המדויק. וכשהאחיזה משתחררת, הרבה פעמים גם התוצאה מגיעה.
ההשתדלות המלאה: לבנות, לשווק, למכור. והשחרור המלא: לסמוך, לנשום, להיות נוכחים. במקום שבו שניהם נפגשים, נמצאת היכולת להחזיק גם וגם.
לשמוח באמת כשהמתחרים מצליחים, כי אין מחסור. לברך על יום רע כמו על יום טוב, כי הוא חלק מהדרך ולא חזרה אחורה. ולהבין שהרעיון הכי טוב שלכם יגיע אולי דווקא בים עם חבר, ולא בעוד 16 שעות מול המסך.
בקבלה, זו תפארת: הלב של העץ, האיזון בין חסד, הנתינה וההתרחבות, לבין גבורה, הגבול. הקבלה לא באה ללמד להסתפק במועט. היא מלמדת לקבל הכל.
איך נראה יום מאוזן
יום אחד, מתוך הדרך של עידן.
כשעידן נשאל מה היה היום שהכי אהב בעסק שלו, זו הייתה התשובה.
בבוקר
השקה. עבודה מלאה, ממוקדת, בלי לחסוך במאמץ.
בצהריים
סגירת המחשב. ניתוק מוחלט מהתוצאה.
אחר הצהריים
עלייה להר, לגלוש על סנובורד. ובין לבין, עונה להודעות מהרכבל.
הקסם
לא משנה איך נגמר היום: הגאווה היא על העשייה, בלי תלות בתוצאה. אפשר להרוויח ולהיות נוכחים באותו יום.
למה ביחד
אי אפשר לראות את הכתם העיוור לבד.
ידע בהתפתחות אישית לא מספיק. הבעיה היא היישום היומיומי מול הפחד.
כשאיש החומר שומע את איש הרוח מספר שהוא מכניס כסף בלי סטרס, ואיש הרוח שומע את איש החומר מתאר את הבדידות שלו, הקצוות נשברים. כל אחד רואה בשני את מה שחסר לו.
וכששומעים סיפור אחרי סיפור של מישהו ששחרר שליטה, או שהציע בפעם הראשונה את המחיר המלא, מתחילים לשאול: איפה אני עדיין לא משחרר?
שאלות נפוצות
מה זה איזון בין רוח לחומר?
היכולת להחזיק גם עשייה ותוצאות (חומר) וגם שקט, אמונה ונוכחות (רוח), בלי שאחד יבוא על חשבון השני. לא פשרה באמצע, אלא גם וגם.
איך יודעים לאיזה צד נוטים?
לפי מה שקורה כשמשהו לא עובד. מי שנוטה לחומר נכנס ללחץ ושליטה: מרענן את הדשבורד, ממציא מוצרים, עובד עוד שעות. מי שנוטה לרוח נמנע: משפר את המוצר, קונה עוד קורס, ומרגיש הקלה כשהקמפיין לא עובד.
איזון לא אומר להרוויח פחות?
לא. המטרה היא לא להיות ״מאוזנים״, אלא להתאזן כדי לקבל הכל: כסף, זמן, משפחה ושקט. בקריאה שלנו בקבלה, הכלי נבנה כדי לקבל יותר, לא פחות.
קראתם. הבנתם.עכשיו בואו נכניס את זה לחיים.
תודעה גבוהה היא האפליקציה החינמית שלנו לתרגול. מחכים לכם בפנים:
- — חמשת השיעורים הראשונים
- — שאלות
- — תרגולים
- — כתיבה
- — עבודה אישית
הרשמה חינמית · בלשון זכר, נקבה או ניטרלית
המסע שבו עובדים על האיזון הזה יום אחרי יום, ביחד, הוא מסע 40 יום.
למסע 40 יום