תפארת:להפסיק לפצל את עצמכם.

תפארת נמצאת במרכז העץ, על הקו האמצעי, בין חסד לגבורה. היא האיזון ביניהם: לא חצי נתינה וחצי גבול, אלא נתינה שיש בה גבול, וגבול שיש בו אהבה. בקבלה היא קשורה גם לאמת ולרחמים.

במפה שלנו, תפארת היא המקום שבו מפסיקים לפצל. הרבה אנשים חיים בשני עולמות: האדם הרוחני, שמדבר על אמון ושפע, והאדם העסקי, שמתנהל בפחד ובלחץ. תפארת מבקשת אדם אחד.

ולכן המטרה היא לא להיות ״יותר רוחני״. היא להביא את אותה אמת לכל מקום: לפגישת מכירה, לשיחה עם בן הזוג, לגיליון האקסל. פעולה אחת שהיא גם אמונה וגם מספר.

בשיעור שבו אתם מרגישים שלמים, ובישיבה שאחריו שבה הכל נשכח. בהתנצלות על כסף כשמדברים על רוחניות, או על רוחניות כשמדברים על כסף.

מטפלת מדברת בסדנאות שלה על שפע ועל ערך עצמי, ובשיחות על מחיר היא מתכווצת ומורידה. כשהיא שמה לב לזה, היא לא מוותרת על השפה הרוחנית. היא מתחילה להביא אותה גם לשיחת המחיר.