מעשר בעסק:לתת לפני שיש ״מספיק״.

מעשר הוא עשירית מההכנסה שממשיכה הלאה: לצדקה, לאנשים, למה שגדול מכם. בקריאה הקבלית שאנחנו מלמדים, העשירית הזאת לא הייתה ״שלנו״ מלכתחילה. היא החלק של המקור בתוך ההכנסה, וכשמעבירים אותה, נשארים צינור ולא ביצה.

רוב האנשים מתכננים לתת ״כשיהיה מספיק״. אבל מגיעים ל־30 אלף בחודש, וה״מספיק״ כבר ב־50. מעשר הופך את הסדר: לא נותנים ממה שנשאר, נותנים ראשון. ככה הנתינה לא תלויה במצב הרוח של החודש.

וזה מה שהופך את ״לקבל על מנת להשפיע״ ממשפט יפה למעשה. כמו שעידן אומר בשיעורים: ״אני רוצה לקבל את הלקוח, את הצ'ק הזה, אך ורק כדי שאני אוכל להעביר הלאה.״

בתוכנית לתת ״כשנגיע ל…״ שלא מתממשת. בתחושה שכל שקל שיוצא הוא סיכון. בנתינה שקורה רק בחודשים טובים, ונעלמת בחודש חלש.

בעל עסק מחליט שיתחיל לתרום כשההכנסה תעבור יעד מסוים. היא עוברת אותו, ומגיע חודש עם הוצאה גדולה. הוא דוחה. בחודש הבא שוב. שנתיים אחר כך הוא מגלה שהנתינה עדיין מחכה לחודש שבו ״יהיה נוח״.